סגנון סקנדינבי מול ג׳פנדי: מדריך עיצוב והבדלים

ההבדל המרכזי בין סקנדינבי לג׳פנדי הוא טמפרטורה וכמות: הסגנון הסקנדינבי בהיר, חמים ומזמין, עם עץ בהיר, טקסטיל רך והרבה פריטים קטנים שיוצרים נוחות. הג׳פנדי שומר על אותה נקייה ויזואלית אבל מוסיף גוני עץ כהים, חרס מט, קווים נמוכים ופחות חפצים בחדר. בפועל שני הסגנונות מתחברים טוב, וזה בדיוק המקום שבו הם נפגשים.

מאיפה כל סגנון מגיע

הסגנון הסקנדינבי נולד באקלים שבו אור יום הוא מוצר במחסור. בדנמרק, שוודיה ונורבגיה בנו שפה עיצובית שמחזירה אור: קירות לבנים, עץ אלון או אשור בהיר, חלונות פתוחים ככל האפשר, ושכבות טקסטיל שמפצות על הקור. הג׳פנדי, לעומת זאת, הוא בן כלאיים: מינימליזם יפני פוגש פונקציונליות סקנדינבית. הבסיס היפני מביא איתו את עקרון ה־wabi-sabi, הערכה ליופי של הלא־מושלם ושל חומר שמזדקן, וגם את הקווים הנמוכים של הריהוט המסורתי.

כדאי לקרוא גם: איך לבחור ספה לסלון: מידות, חומרים, מילוי ומחירים · דלתות עץ מעודנות: מדריך מקיף לעיצוב, עמידות ויוקרה · דלת כניסה לבית: ביטחון, בידוד ועיצוב מדריך בחירה

בשני המקרים מדובר בשפה עיצובית, לא ברשימת פריטים. מי שרוצה להבין את ההקשר הרחב יכול לקרוא על עיצוב פנים בוויקיפדיה, אבל הדבר שקובע בפועל הוא מידות החדר והתקציב, לא השם של הסגנון.

טבלת השוואה: סקנדינבי מול ג׳פנדי

עץ בהיר מול עץ כהה וחרס: למה זה משנה בפועל

הבחירה בין עץ בהיר לכהה היא לא רק אסתטית, היא מעשית. עץ אלון לבן מסתיר אבק פחות טוב אבל מחזיר אור, וזה יתרון בדירות ישראליות עם חדר שינה פונה לחצר פנימית. עץ אגוע כהה או אלון מעושן נראה יוקרתי, אבל בדירה עם חלון אחד הוא יכניס את החדר לאפלולית.

החרס הוא החותמת של הג׳פנדי. לא קרמיקה מבריקה אלא כלי עם גימור גרגרי, לרוב בגוני חול, אפור או שחור מט: אגרטל צר, קערה אחת גדולה על האי במטבח, מגש עם שלושה כלים בלבד. מי שמתכנן מטבח חדש צריך להחליט בשלב הפורמייקה או הפורניר, לא אחרי ההתקנה: גימור מט כהה דורש תחזוקה שונה לגמרי מגימור בהיר.

עקרון המינימליזם היפני: הכמות היא העיצוב

במינימליזם היפני, החלל הריק הוא פריט בפני עצמו. הכוונה לא לחדר קר אלא לאיזון: אם על הקונסולה עומדים חמישה חפצים, הג׳פנדי יוריד שלושה וישאיר שניים שיש להם יחס גדלים מעניין ביניהם. זה העיקרון שמבדיל אותו בצורה הברורה ביותר מהסקנדינבי, שבו הפריטים הקטנים הם חלק מהחמימות.

• משטחים פנויים: לפחות שני שלישים מכל משטח נשאר חשוף.
• אחסון סגור: במקום מדף פתוח עמוס, ארון עם דלתות בגימור תואם.
• ניגודיות מבוקרת: אלמנט שחור אחד בחדר מספיק כדי לעגן את הפלטה.
• חומר אמיתי: עדיף עץ מלא קטן על יחידה גדולה בחיפוי מודבק.

פריטי ריהוט אופייניים לכל סגנון

סקנדינבי

• ספה תלת־מושבית בגוון אפור או בז׳, עם רגלי עץ בהיר דקיקות וקו נקי.
• כורסת קליפה (shell chair) או כורסת מעטפת עם מסגרת עץ נראית.
• שולחן אוכל אליפטי מעץ אלון בהיר עם רגלי קונוס.
• ספסל אחסון או שידת סנדוויץ׳ נמוכה עם ידיות עץ מעוגלות.
• מנורה תלויה לבנה בצורת פעמון, ושטיח צמר בגוון חלבי.

ג׳פנדי

• ספת מודול נמוכה בגוון חול או ירוק זית, מושב עמוק ומשענת גב קצרה.
• שולחן סלון נמוך מעץ כהה, מלבני, בלי מדף תחתון.
• מיטה על פלטפורמה נמוכה, לרוב בלי ראש מיטה או עם ראש שטוח.
• מחיצת במבוק או דלת הזזה בסגנון שוג׳י להפרדת חלל.
• סט שלושה כלי חרס בגדלים שונים, ועציץ אחד גדול כמו פיקוס ליירטה.

בחירת ספה: הנקודה שבה הסגנון נבחן

הספה היא הפריט שקובע באיזה סגנון החדר נמצא, פשוט כי היא הגדולה ביותר. בגרסה הסקנדינבית כדאי ריפוד בוקלה, צמר או פשתן בגוון אפור אבן, בז׳ חלבי או לבן שבור, עם רגלי עץ בהיר חשופות שמרימות את הספה מהרצפה ומאווררות את החדר. בגרסה הג׳פנדית הכיוון הוא בד גס בגוני חול, חרדל עמוק או ירוק זית, בסיס נמוך ורחב, ולפעמים בלי רגליים בכלל.

לפני שבוחרים צבע, שווה לסגור את המידות ואת סוג המילוי. הפירוט המלא על עומק מושב, חומרי ריפוד וטווחי מחירים נמצא במדריך